ההיסטוריה של הטארוט2019-01-23T15:08:56+00:00

ההיסטוריה של הטארוט

ידע הטארוט קדום ומקורו מיוחס לאנשי אטלאנטיס , אותה יבשת אבודה, שחיפשו דרכים לשמר את הידע שאספו, כאשר הבינו שהיבשת עומדת להעלם מהעולם. הידע הועבר מדור לדור על ידי משחק, ציור וסיפור, ולאורך השנים נוסף ידע חדש והצטרף לקלפים. כשמשנים את מיקום האותיות, מקבלים:

TARO: הטארוט,   TORA: תורת אור, ROTA : משחק גלגל מזל. יש אומרים שמקור המילה בשפה מצרית עתיקה, שם הביטוי טה-רוש מלמד על דרכו של האדם.

הקריאה בקלפים כאמצעי להגדת עתידות, היתה נפוצה בין הצוענים, האיטלקים ועמי אירופה לאורך המאות.

מאז המאה ה 14 ישנם רישומים על קיום קלפי טארוט , בעיקר למשחק. בצרפת היו הטארוט של מרסי, באיטליה ובשאר אירופה קלפים מסוגים שונים, אך הטארוט של מרסי היו כלי החיזוי המקובל על ידי מיסטיקנים בעולם הישן. (בצרפת משתמשים עדיין בגרסה של הטארוט של מרסי).

בשנת 1781  פורסמה על ידי קורט דה-ג'בלין יצירה בת 9 פרקים בשם "העולם העתיק", אנציקלופדיה של ידע קדום, ואחד הכרכים הוקדש לקלפי הטארוט. לטענתו, הידע הטמון בטארוט הגיע ממצריים העתיקה ומחכמת חרטומי מצריים. (לאחר שתרבות מצרים הקדומה החלה להיחקר, הסתבר שלחלק מהשערותיו אין קשר למציאות). באותה תקופה, ולאחר שקרא את כתבי קורט דה-גבלין, הוציא ג'ימס פרנציוס אטילייה, מספר סדרות של קלפי טארוט לחיזוי עתידות.

בשנת 1801 פרסם אלפונס לואי קונסטנט את ה"אוקולט", ספרות ענפה על מיסטיקה ומאגיה. לואי קונסטנט היה הראשון לקשר בין הטארוט לאותיות הא-ב, ואף שינה שמו בהשראת לימודי קבלה, לאליפז לוי. הוא קבע את הקוסם במספר 1 ובאות א' ואת השוטה במספר 21 באות ש'.

באותה תקופה קם ג'רארד אנקוסה, שכנה את עצמו "פאפוס", וכתב את ספר הטארוט של הבוהמייאנים (הצוענים). הוא הכניס את סיפור ההתפתחות האישית והנפשית של האדם על צרכיו, בסדרה המרכזית.

בשנת  1887 נוסד בלונדון מסדר שחר הזהב על ידי דר' וויין סקוט. ויין היה פתולוג ובנאי אנגלי, שטען כי מצא כתב יד בביתו של אחד המתים, ובו מידע מיסטי חדש. הוא טען שיש לו את כתובתה של מדיום גרמניה שהרשתה לו לפתוח סניף באנגליה, וכך נוסד מסדר שחר הזהב. המסדר פרסם כתבים בנושאים מיסטיים שונים ופענח את הטארוט בהשראת הקבלה. שחר הזהב שם את השוטה במספר 0 ובאות א, והקוסם עבר לאות ב'. המסדר יצר מסגרת נוקשה שלא שרדה, והתפרק בשנת 1900.

באותה תקופה קם אליסטר קראולי, שהיה מחברי שחר הזהב, ופיתח תורה אזוטרית משלו. גישתו היתה שנויה במחלוקת קשה בשל התחברותו למה שכינה : "כוח החיה הגדולה" – כוח הרסני, וכן לטקסים פאגאניים, אשר תורגמו מאוחר יותר לעבודת שטן. אשתו, רוז, נסעה איתו למצריים, ותיקשרה שם טקסטים שקראולי קרא להם "ספר החוק", ובהם חזתה עידן חדש שעומד להגיע, דברים לפיהם עבד קראולי בשארית ימיו.

אחרי עידן האם ופולחני האלות, אחרי עידן האב והדתות שרואות באל אב רחום, יבוא לטענתה של רוז, עידן הילד, ויתעורר הרצון הפנימי, אשר פועל באחדות עם היקום. קראולי הקדיש את מחקריו המיסטיים למציאת מצב הילד עליו דיברה רוז. הוא עסק במאגיה, בתרגילי שליטה עצמית המזכירים יוגה ובטקסי פולחן לאלילים, שילב מיניות בטקסים המזכירים טנטרה, והדגיש את הצורך בהרס כדי לבנות תודעה חדשה, תודעה מיסטית.

קראולי הקים את מסדר הטמפלרים המזרחי: O.T.O,  וחזה כי העולם החדש יעסוק במאגיה של גרימת שינויים בעזרת כוח הרצון הפנימי, בין השאר בדרכים שהיו שמורות למכשפים. בזמנו כתבו עליו בעיתונות שהוא האדם המושחת והרשע ביותר בעולם. (בין ממשיכי דרכו ג'ראלד גארדנר, שהקים את דת הכישוף, אנטון לה ויי, מייסד כנסיית השטן, זרמים של העידן החדש שעידנו את תורתו וראו בה אם רעיונית לתקופת ילדי הפרחים, לראייה, תמונתו של קראולי מופיעה על עטיפת התקליט "סרג'נט פפר" של החיפושיות, ומאוחר יותר, תורות אנארכיסטיות ותיאוריות הרס שקמו בהשראת כתביו).

למרות אישיותו המגוונת והשנויה במחלוקת, אי אפשר להתעלם מגאונותו בחיזוי קווים לעידן החדש ובמחקר העמוק שערך על קלפי הטארוט, בהתבסס על שיטת שחר הזהב.

קראולי החליף את מיקום האותיות בין קלף הקיסר –לקלף הכוכב- מהאות ה' של הקיסר ל צ', ומהאות צ' של הכוכב ל-ה'.

בתחילת המאה ה-20 ( הדעות חלוקות אם 1904 או 1909) הופיעה לראשונה חבילת הקלפים שנוצרה על ידי חבר במסדר שחר הזהב, ארתור אדוארד וויט ((Waite, בהוצאת חברת ריידר. קלפי ריידר- ואיט משמשים עד היום.

קרל גוסטב יונג (1875-1961) היה פסיכואנליטיקן שוויצרי, מתלמידיו של פרויד. יונג הניח את היסודות לפסיכולוגיה המודרנית, וטען כי ישנם חמישה אפיונים (ארכיטיפים) יסודיים לנפש האדם, בנוסף לרעיון קיום צד לא מודע בנפש האדם, שהעלה פרויד.

הארכיטיפים על פי יונג הם:

1- אגו, אשר מאפיין הסתגלות למציאות ויצירת זהות עצמית.

2-  צל, המייצג את מה שיונג קרא לו "הלא אני". אדם לומד לבדיל מה הוא ומה אינו הוא, בתהליך של אינדיווידואליזציה, בד"כ בגיל צעיר.

3- פרסונה, המראה את התדמית שאדם עוטה בחברה כאשר הוא מנסה להשתלב. (לפי יונג, לעיתים יש בכך מעט זיוף, ובמאמצי השתלבות בחברה שלא מוכנה לקבל את האדם כמו שהוא, הפרסונה משתלטת על האישיות).

4- אנימה (נשיות) ואנימוס (גבריות), שני כוחות הפועלים בתוך האדם במינון שונה. 5- העצמי, איחוד הניגודים הפנימיים, מייצג את השאיפה להישג ושלמות ומגיע למיצוי בגיל מבוגר.

יונג טען שקיים מאגר פנימי של ניסיונות עבר אשר זוכרים את הכישלון וההצלחה במימוש הארכיטיפים, ברמה הפרטית, זיכרון אישי מודחק, וברמה הכללית, כמו זיכרון לאומי או היסטורי , הנקרא הלא מודע הקולקטיבי. (לדוגמא, פחד מפני נחשים). ברמות אלה מודחקים תסכולים, קומפלקסים נוירוטיים. הדבר גורם לאדם לשוב באופן לא מודע לדפוסים מכשילים, כמו מערכת יחסים עם טיפוסים דומים. יונג הבדיל בין העמדה החברתית של האדם אשר מתבטאת במופנמות או במוחצנות, לבין האופן שבו האדם מכיר את העולם, שם מתבטאים חשיבה, רגש, תחושה ואינטואיציה.

יונג הראה בתיאוריה שלו את הצדדים ההרסניים של הלא מודע אך גם את הכוח המרפא של הנפש ואת כושר ההתפתחות והלמידה הפנימית.

כאשר מתייחסים לטארוט בהקשר של יונג, מושם דגש על היסודות השונים שמיוצגים בטארוט: מטות, יסוד האש, ביטחון פנימי, השראה לכל תהליך, אינטואיציה אשר מובילה לפעולה, ביטוי לאנימוס, גבריות. גביעים, יסוד המים, הם הדחף היצירתי, מייצגים תחושות ורגשות, חוויה פנימית משתנה. ביטוי לאנימה, נשיות. חרבות, יסוד האוויר, מבטא את המחשבה, את הצד ההגיוני וחיתוך האשליה. מטבעות, יסוד האדמה, מאפשר להפוך מחשבה רגש ואינטואיציה למציאות. מייצג את הצרכים הפיזיים, את הצורך למימוש עצמי.

התחילו דיון

חייג

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
WhatsApp chat