המציאות שלנו מתחלקת לשניים: עובדות, ובצידן הדעות והרגשות המתייחסות לעובדות. לפעמים קשה לנו להבדיל בין העובדות ה"יבשות" לבין הרגשות שלנו שמתרגמות את העובדות האלו.
כך גם בנוגע להערכה המוסרית שלנו את המציאות: מעשה טוב בתרבות אחת יכול להיחשב עברה מוסרית בתרבות אחרת, כאשר מדובר באותה עובדה בדיוק.
לדוגמא: באהבה רצוננו שהאדם השני יהיה מאושר.
בתרבות היפנית הקדומה, האישה נהגה להביא לבעלה גיישה, אישה זרה, כדי שייהנה ויהיה מאושר.
בתרבות המערבית כאשר גבר נשוי מקיים יחסים עם אישה אחרת זה נחשב בגידה, והרבה פעמים מהווה סיבה לפירוק המשפחה. העובדה לא השתנתה. גבר נשוי נמצא עם אישה שאינה אישתו. אבל נוספו לעובדה גישות, דעות ומוסכמות.
להתאים את עצמנו או להכיר בעובדות
הבעיה בתקשורת בין בני אדם מתחילה כשהדעה שלהם על המתרחש בעולם שונה מהדעה של האחרים. לעובדה היבשה כבר אין חשיבות, כי הגישות – מה שאחרים חושבים על העובדות ומה התרגום שנתנו לעובדות, הופכות מרכזיות.
כאשר העולם שלנו מורכב מהדעות שלנו ושל אחרים על המתרחש, אנו בעצם מאבדים את המציאות האמיתית, ועובדים לעולם בו צריך לוותר ולהשתנות כל הזמן על מנת להתאים ולהרגיש שייכים. אנחנו כפי שאנו, כבר לא טובים מספיק. אנחנו צריכים להיות כמו שהרוב קבע. המצב נוח רק כאשר הדעות המשפיעות מתאימות לדעתנו, כשהחברה מקבלת אותנו. המאבק לשייכות מאוד מתסכל ודורש קורבנות גדולים, לפעמים שלא לצורך. כשהדעות הופכות למוסכמות, נוצר מצב שצריך ללמוד את המוסכמות על מנת להתאים לחברה. ואז זה עוד פחות נוח.
בעולם של דעות יש הרבה מתח, והתקשורת היא ויכוחים שאינם מאפשרים צמיחה אישית. במבט לאחור אנו מבינים הרבה פעמים שיכולנו לא לוותר, או לנהוג אחרת, לבטא את עצמנו יותר, ולהיות מאושרים יותר. במבט לאחור שוכחים את רוב הדעות שהשפיעו ואת הרגשות שהניעו אותנו לפעול, וזוכרים בעיקר את העובדות היבשות. אז אנו אומרים: "אילו היה לי אז את השכל של היום…", אבל גם היום לא מאוחר לצמוח ולגשר על ליקויי תקשורת.
להקשיב ולשאול במקום לפרש ולהגיב
כאשר העולם מורכב מעובדות, ולומדים להבדיל בין העובדות היבשות לבין דעתנו עליהן , בין העובדות היבשות לבין הרגשות שמתעוררים בנו בעקבותיהן, יש יותר מקום לביטוי אישי ויותר שליטה בתוצאות. בעולם של עובדות, אין מקום לפרש את המניע למעשה, אלא לשאול מה היה המניע.
רוב הוויכוחים הם תוצאה של פרשנות שלנו את ההתנהגות של האחר, הרבה מעבר לעובדות.
לדוגמא: העובדה היא: בן הזוג השאיר כוס על השולחן לאחר ששתה.
הדעה: הוא מזלזל בי, לא מכבד אותי. התוצאה: ויכוח, תסכול, אי הבנה, קצר גדול בתקשורת.
הפתרון:
1. לשאול: האם אתה מזלזל בי? האם אינך מכבד אותי?
2. להכיר במציאות של הרגשות שלי, ולהצהיר: כאשר אתה משאיר את הכוס על השולחן זה גורם לי לחשוב שאתה מזלזל ולא מכבד אותי.
3. להקשיב לתגובה.
דוגמא נוספת: כאשר קרוב משפחה מצהיר דבר בעניינו שמעבר למילים אנחנו מרגישים חוסר כבוד או חוסר הערכה.
במקום להגיב לאמירה על ידי פגיעה או תקיפה כנגד, לשאול: האם אינך מעריכה אותי? האם התכוונת לזלזל בי?
להכיר במציאות הרגשות שלי ולהצהיר על הרגשות שלי, בלי לערב בכך את העובדות היבשות, אחר כך להקשיב.
סביר להניח שהאדם שעומד מולנו, לא רצה לפגוע בנו, ויתכן שכל מה שהוא רוצה זה את העובדה היבשה .
תקשורת בריאה וביטוי אישי
כאשר בעולם שלנו המציאות תעמוד בזכות עצמה וכאשר נלמד להכיר בכך שהרגשות והגישות שלנו מוסיפות נתונים מעבר למציאות, נוכל למנוע תסכול, ליצור תקשורת חיובית, ולשפר את מערכות היחסים שלנו לטובת כל הצדדים המעורבים. אם נבין שהאחר שונה, שאין ביכולתנו לפרש את העובדות שלו לפי גישותינו, נוכל להפריד בין דעות לעובדות.
ביום-יום, אנו משלבים בין המציאויות, ומבטאים זאת בהתנהגות. התנהגות היא ביטוי לגישות, לרגשות, לכמה אני מוכנה לסכן או מה אני רוצה להרוויח מההתנהגות המסוימת שבחרתי בה. תקשורת טובה, מונעת את המתח הנובע מההתנהגויות השונות ומהדעות השונות על המציאות. אם נדע להקשיב, נוכל להבין את הגישה ולהבחין ברגש.
אם נבין את הגישה נוכל להגיב אליה במקום להגיב על ההתנהגות. בדרך זו נוכל להשפיע על התוצאה בלי לפגוע, וליצור תקשורת בריאה המאפשרת מערכת יחסים חיובית, בלי לפגוע בתוצאות. לכל אדם גישה משלו, ואין טעם לשנות אותה. על ידי הבנת הגישה וסגנון התקשורת, ניתן להגיע לתוצאות רצויות מתוך כבוד הדדי ומתוך נתינת המרחב לכל הצדדים לצמוח.
העבר שצועד איתנו: חבילה כבדה ולעיתים מיותרת
כאשר אנו יוצאים לתקשורת בין אישית, אנו באים עם העבר של אותה תקשורת. כאשר אנחנו יוצאים לתקשורת עם אדם חדש, באופן כמעט אוטומטי, אנחנו מחפשים את מי האדם מזכיר לנו, על מנת שנוכל להעמיס על התקשורת החדשה את העבר של אותו זיכרון.
הרבה פעמים העבר מפריע לנו, ומונע מהאדם שמולנו להשתנות, להתפתח ולשפר את התקשורת. כאילו אמרנו לו: "לא חשוב מה תעשה, אני יודעת שאתה טיפוס כזה וכזה, והצפיות שלי ממך הן להתנהג, לדבר ולהגיב באופן מסוים. אם תגיב באופן שונה, לא אאמין לך גם אם השינוי יהיה לטובה..". וכך גם האחרים נוהגים כלפינו. האם זה הוגן?
אם נבין את היסוד המשפיע על הגישה של האדם ועל התנהגותו, אולי נוכל להבין גם את העבר באופן שונה, ולהניח לו כאשר הוא מפריע לנו.
על מנת ליצור שיפור יש להתחיל בשלב הראשון: לגעת באמת
שאלו את עצמכם על מצב מערכות היחסים שלכם:
1. עם מי אני נמצאת במערכת יחסים? (טובה ורעה)
2. עם מי מערכת היחסים שלי גרועה לדעתי ולמה?
3. מה הייתי רוצה לשפר?
4. עם מי מערכת היחסים טובה לדעתי?
5. מה הופך את המערכת לטובה לדעתי?
ענו בכנות, והניחו את תשובותיכם בצד. נחזור אליהן אחרי שנבין את השוני במיסוד ממנו כל אחד בקשר פועל. אולי אז, נהיה מוכנים ליצור שינוי והחלמה בתקשורת.
ארבעה יסודות לארבע גישות
ארבעת היסודות הראשוניים בעולם הם אש, מים, אויר ואדמה. אם נלמד להבחין ביסוד השולט בנו ובאדם שמולנו, נוכל לשפר את התקשורת. הניסיון מלמד שסגנון הביטוי של האדם אינו בהכרח קשור עם סימן המזל בו הוא נולד. לכן המלצתי היא, להקשיב בעיקר לגישה של האדם שמולנו.
אנשי האש: אנשי הצבע האדום והכתום
אנשי האש הם הטיפוסים הלוהטים והלהוטים. הם חושבים בתמונות, מדברים בהתלהבות, ועוברים במהירות מנושא לנושא. הם אוהבים קהל, אוהבים אנשים ונתפסים כחברמנים. הם ספונטניים, לפעמים קצת קולניים ויש להם דעה כמעט על כל דבר. אבל לא צריך להיבהל, כי הויכוח הוא הנאה עבורם, ואין בכוונתם לפגוע. הם נראים פתוחים וחזקים, אך הם רגישים וזקוקים לעידוד.
רצוי בקול רם וליד כולם. הם אוהבים לעזור וייזמו רעיונות רבים בכל הזדמנות. קשה להם כשהשיחה מכילה הרבה פרטים. הם מעדיפים תיאור קצר של דברים, אך לא תיאור יבש. רצוי עם הומור או לפחות מתוך התלהבות. הם עלולים להיתפס כקופצניים, אך הם ערים לנעשה גם אם נראים מרוכזים בדבר אחר. לפעמים עלולה להיות בהם אסרטיביות מעט תוקפנית.
השתדלו לא להיפגע, אלא להעיר בשקט שהאמירה שלו מכאיבה לכם, אבל הבנתם את העניין. אנשי האש מאוד ביקורתיים כלפי עצמם והם יתקנו את עצמם מייד, בתנאי שלא תעשו מזה עניין גדול שיבייש אותם בציבור. לפעמים הם משאירים "קצוות פתוחים", וצריך לעבור אחריהם ולסיים דברים. הם נהדרים בלדחוף רעיונות, ליזום וליישם, אבל לא כל כך טובים בסיומות. הם משתעממים מהר וצריכים עניין חדש בכל פעם. בדרך כלל מעניין איתם.
הם מנהלים מערכות יחסים עם הרבה אנשים, מתעניינים בהרבה תחומים ורק מעטים חודרים לעומק רגישותם וצופים בחולשותיהם. לעולם אל תעירו להם על חולשותיהם ברבים ואל תכעסו עליהם ליד חברים או משפחה. כבדו את הצורך שלהם להשתייך ותזכו בחברים מרתקים.
אנשי המים: אנשי הצבע הלבן והסגול
אנשי המים נתפשים על ידי החברה כרגישים, נמנעים מלריב, מוותרים על הרצון שלהםלטובת אחרים ונעימים בדרך כלל. קשה להם לסרב לבקשת עזרה של אחרים, אך הם אינם הטיפוסים היוזמים. להפך. הם משתדלים להיענות לצרכים של כולם. מערכות היחסים שלהם ארוכות והם נמנעים לפגוע, לנטוש וחלילה להינטש.
הם ימנעו מפגיעה רגשית בכל מחיר, אך יפגעו במהלך הדרך הרבה פעמים. הם אינם מאיימים, אינם מבטאים את עצמם בקול רם, והרבה פעמים ימנעו מלהביע דעה כדי להימנע מעימות. השיחה איתם צריכה להיות שקטה ובארבע עיניים. הם נבוכים בחברה. הם צריכים הוקרות
אבל לא בפרהסיה. הם מוכנים לוותר על תוצאות אם הרגשות שלהם מסופקים, אם הם מרגישים רצויים ואהובים. הם צריכים גישה אישית, ריגשית, בלתי רשמית. חשוב להם להצליח כמו לכל אחד אחר ויש להם כישורים כמו לכל אחד אחר, אבל הם חוששים להיכשל כדי שלא יפגעו במישהו ולכן כדאי בשיחה להיכנס לדי הרבה פרטים ולעשות זאת בשקט ובסבלנות.
אם רוצים מהם משהו, צריך לבקש באופן אישי ועדין. הם לא יזמים ולא יבינו שצריך עזרה אם הדבר לא ברור לחלוטין (כעובדה יבשה ולא כדעה) כי הם חוששים מדחייה. אם רוציםלהעביר עליהם ביקורת, צריך לעשות זאת בשקט, תוך הבעת הערכה, ובלי להאשים אותם:
להגיד- "יש פה טעות" ולא "אתה טעית". אחרת הם עלולים להסגר בתוך עצמם. היו עדינים עם אנשי המים ואל תתנו להם לוותר כל הזמן. קחו בחשבון שהם נאמנים ורגישים, וצריכים יחס אישי קרוב, אך לא חונק. אם תדעו לעשות זאת, יש לכם חבר נאמן לחיים.
אנשי האוויר: אנשי הצבע האפור והכחול
אנשי האוויר ניראים לעיתים קרים מעט ושקולים. הם לא מרבים להביע רגשות ולא להביע תמיכה, אך העובדה שאינם מתנגדים היא הדרך שלהם לתמוך. הם מבחינים במצבים, ומעדיפים להנהיג אותם בדרכם השקולה והרשמית. הם אוהבים מידע, מחליטים מהר ונותנים תחושה ש"אפשר לסמוך עליהם כי הם יודעים מה שהם עושים".
הם מעדיפים לדרוש מאשר לבקש, ולעיתים חסרי סבלנות וחדים בתגובותיהם, מה שגורם לאחרים לחשוב שהם שחצנים. שפת הגוף שלהם משדרת לעיתים אדישות, גם כאשר הם מעורבים. הם מעדיפים לוח זמנים קבוע ומסודר, אינם ספונטניים, והחשיבה שלהם מדברת על כדאיות והישגים ולא על רגשות.
עבור אנשי האוויר יש "נכון" ו"לא נכון" לעשות, גם אם המחיר הרגשי כבד. כדי ליצור איתם מערכת יחסים טובה, כדאי לדבר איתם בשפה ברורה, לספק מעט פרטים ובעיקר לתת את השורה התחתונה של הדבר. (שלא כמו אנשי המים שצריכים הכל עדין רגיש ומפורט), אנשי האוויר צריכים את הדברים כמה שיותר ישיר , לוגי וכמובן, מנומס ואדיב. הם צריכים תגובה חיובית והערכה, אך מספיקה להם הבעת הערכה בדרך קצרה ואיכותית.
כאשר אנשי האוויר כועסים הם עלולים להישמע רעים, נוקשים וקרים מאוד, כדאי לתת להם לסיים את דבריהם, ובשקט להצביע על הבעיה באופן ישיר וברור. אם הייתה פגיעה ריגשית, להגיד "כואב לי", במקום "הכאבת לי", ואנשי האוויר מיד יבינו שלא השיגו את המטרה, וישנו דרך. אין טעם להאשים אותם, בעיניהם, הם תמיד צודקים אלא אם העובדות היבשות מראות אחרת.
כאשר רוצים לדבר על רגשות עם אנשי האוויר, כדאי להצהיר על כך כנושא מראש. כאשר רוצים שיהיו קלילים וספונטניים, גם כן כדאי להצהיר על כך מראש, ממש לקבוע זמן לספונטניות והומור. הדרך הלוגית והצורך בשליטה של אנשי האוויר לא קלים למי שאינו מתקשר בדרך לוגית, אבל הקשר איתם בהחלט מעניין.
אנשי האדמה- אנשי הצבע הצהוב והחום
אנשי האדמה רוצים לראות את הדרך שלפניהם. הם צריכים נתונים, הרבה נתונים ועובדות על מנת לקבל את התמונה כולה ולהרגיש יציבות. הם לא יוזמים, ויעדיפו שיפנו אליהם, ולעיתים נדמה שאינם מבינים בעוד בעצם חסרים להם פרטים על מנת להגיב בהתנהגות הצפויה. קשה להם לתת אמון, וכאשר הם נותנים אמון, הם יציבים מאוד בקשר עד כי לעיתים נידמה שהם רכושנים.
הם יעדיפו לייעץ מאשר להנהיג, ויפתחו מומחיות בתחומם. הם יעדיפו להתעניין במעט תחומים לעומק, מאשר בהרבה תחומים (לעומת אנשי האש שיעדיפו להתלהב מהרבה תחומים). הם שיטתיים בהתייחסות שלהם ואינם ממהרים לקבל שינויים. הם שקטים, לעיתים עדינים, ומעדיפים גישה לוגית. כשרוצים שהתיידד איתם, כדאי להרבות פרטים, להסביר הרבה, ולא לדרוש מהם להתחייב על סמך תחושה אלא על סמך עובדות.
אם השינוי מתחייב, מוטב לתת התראה מוקדמת לאנשי האדמה. אנשים בעלי גישת אדמה, אוהבים דברים אסתטיים, מחוברים לרכוש שלהם, ונאטמים מול כעס. אם צועקים עליהם נידמה שהם "סוגרים את התריסים", לכן אם יש כעס, מוטב לעשות זאת בשקט, בארבע עניים ומתוך התחשבות בחשיבת הפרטים שבורכו בה.
נהדר להתייעץ איתם, הם יאלצו אתכם לראות את כל הפרטים על מנת שלא תיקחו החלטה שגויה, אך אינם בעלי תעוזה רבה להתנסות בדברים חדשים, ולכן ינסו להימנע מלעשות צעדים שיש בהם הימור או להתחייב באופן חד משמעי. אם תלמדו להבין את גישת אנשי האדמה, תזכו בחברים נאמנים ויציבים.
על מנת להביא את הקשרים להחלמה, כדאי לזהות את היסוד ולפעול לפיו:
שאלו את עצמכם:
מה היסוד השולט בגישת התקשורת העיקרית שלי?
מה גישת התקשורת של כל אחת ואחד מהאנשים איתם יש לי מערכות יחסים טובה או רעה?
עכשיו משזיהית את הגישות, האם יש דרך לשפר את מערכות התקשורת ביניכם?
ליצור שינוי לטובה?
אני מקווה שמערכות היחסים שלך תהיינה מתוך כבוד והערכה הדדיים ותתנהלנה בנועם ובאור.
אם נהניתם מהכתבה, שתפו אותה עם חבריכם, וספרו לי מה חשבתם כאן בתגובות 🙂
בברכת אור ואהבה, תמי
