מחלה היא ביטוי פיזי לחוסר איזון, חוסר הרמוניה בין הגוף, הרגש, המחשבה והרוח. כאשר אדם ניפגע על ידי גורם חיצוני, במקרים רבים הרקע הוא חוסר איזון שקדם לפגיעה. מתוך ההנחה הזאת, נדרשת התייחסות לכל גורמי החיים של האדם, על מנת להחלים, ומי יכול לעשות זאת טוב יותר מאשר האדם עצמו בתהליך ריפוי עצמי , כי רק הוא יכול להתבונן בכנות על חייו ולסמן את אזורי המאבק וחוסר ההרמוניה שבהם.אחד הגורמים המשפיעים יותר, הוא נקודת המבט ממנה אדם מתבונן על חייו – אם הוא בלחץ, בכעס, בדאגת יתר או בתחושת החמצה, הרי הוא מייצר חוסר איזון באופן קבוע. אם נקודת המבט שלו על חייו רגועה, בוטחת ומאפשרת לעצמו תיקון וצמיחה, הרי הוא נמנע מרוב תופעות חוסר ההרמוניה.

אדם הוא יצור הוליסטי. אין הפרדה בין הגוף לאנרגיה – הנפש, הרגש, המחשבה. כל אחד מהגורמים הפנימיים בעל השפעה על בריאות האדם. אפשר להתייחס בנפרד לכל חלק- ריפוי הגוף, ריפוי רגשי, ריפוי מחשבה שלילית, ריפוי האמונה, אך למעשה, זוהי הפרדה מלאכותית שנעשית כדי שיהיה לנו קל יותר להתבונן, בעוד במציאות אין כל הפרדה.

באחד המקרים, הגיעו אלי לייעוץ זוג הורים עם ילד שפיתח בעיות קיבה. הסתבר כי הבעיה התגלתה כאשר הוריו החלו בסכסוך ובאיומי גירושים. מצד אחד, מצב המתח יצר חוסר איזון והקושי להכיל את המשבר המשפחתי יצר פגיעה בקיבה, אך יחד עם זה, ההתייחסות לבעיה הבריאותית של הילד, הייתה גורם מאחד עבור ההורים, כך שבכל פעם שההורים החלו לריב ואיום הגירושים נראה ממשי, הילד קיבל התקפת כאבי בטן. למחלה אמנם הייתה סיבה, אך הייתה גם מטרה.

לכל מחלה יש מטרה , גם אם זה לא נעים, גם אם המחלה חו"ח סופנית. המטרה יכולה להיות ברמת גוף לחיזוק המערכת החיסונית, מחלה יכולה להיות חלק מתהליך צמיחה רגשי נפשי מחשבתי של האדם, מחלה יכולה להיות עדות לחוסר איזון שיגרום לאדם לחפש את האיזון על ידי שינוי אורך חיים או התנהגות, ומחלה במקרים אחרים, יכולה להיות גורם שאמור לעזור לאנשים סביב החולה לעבור מדרגת תודעה, מתוך בחירות של הנשמה מהחיים שלפני החיים. הבנת המטרה ויצירת התהליך המתבקש, עוזרות בתהליך ההחלמה.

כאשר אדם מבין את התהליך שגרם לחולי ואת השירות שהמחלה עושה עבור ההתפתחות שלו ושל הסביבה שלו, הוא יכול לבחור את הדרכים להחלמה ואת התהליכים להבראה. העזרים החשובים להחלמה הם אמון בגוף , אמון ביכולת להחלים, בכוח חיובי שנמצא ונוכח באופן פעיל, וכן, תחושת אהבה , היכולת לאהוב ולהיות נאהבים, אהבת הבורא, אהבת אדם, אהבת העיסוק, או כל אהבה שגורמת לאדם תחושת מלאות נעימה.כאשר אדם מפתח אמון ותחושת אהבה, הוא מוריד את המתח – ה"סטרס" – ויוצר חיזוק בפעילות מערכת החיסון הטבעית. כאשר אדם בתחושת אהבה, הוא מתייחס לעצמו טוב יותר, מקפיד יותר על גופו ועל התנהלותו, מאפשר לעצמו לסלק רגשות שליליים ומחשבות שליליות ולהגיע לאיזון .

התחילו דיון